הגדה של פסח קדש

ה גד ה של פ סח קדש

מוזגים כוס ראשון , ומקדש עליו, ומברך "שהחיינו".

לב ההגדה

קדש ׁ - מוזגים כוס ראשון, ומקדש עליו, ומברך "שהחיינו". ונוהגים דרך חירות שכל אחד מוזג הכוס לשני 1, ומיהו לא ינהג ברוח רמה לצוות לאחר שימזוג לו .2 קידוש - מצווה לקדש ביום השבת שנאמר 3 "זכור את יום השבת לקדשו" ודרשו חז"ל 4 זוכרהו על היין, ליל פסחים מנלן דמצווה לקדש דכתיב 5 "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים" ואתיא זכור זכור משבת .6

כוונה בקידוש: יכוון לצאת ידי חובת מצות קידוש, וכן מצוות ד' כוסות שכוס של קידוש ראשונה מהם, וקודם ההגדה יאמר או יכוון לצאת ידי מצות סיפור יציאת מצרים, ויש שאומרים קודם הקידוש "הנני מוכן" וכו' .7

לנוהגים כדעת המחבר שמברכים על כוס ראשונה ואין מברכים על כוס שניה: כשמברכים על כוס ראשונה של קידוש יכוונו לפטור גם את הכוס השניה .8 והנוהגים כדעת הרמ"א שמברכים על כל כוס וכוס יכוונו בברכה זו שלא לפטור את ברכת הכוס השניה ,9 והטעם: כדי לצאת ידי השיטות שאין מברכים הגפן על כל כוס וכוס שגם לדבריהם אם התכוון בפירוש שלא לצאת בברכתו אלא כוס זה ודאי צריך לשוב ולברך .10

חל בשבת: מתחילים הקידוש "ויכולו השמים" כבכל שבת 11. ואומר אשר בחר בנו וכולל שבת ביחד וחותם מקדש השבת ישראל והזמנים ואע"פ שאין חותמים בשנים אמרינן בגמרא חוץ מזו .12

זמירות שבת: פסח שחל בליל שבת יש אומרים שאין לשיר זמירות שבת לפני הקידוש, והטעם: לפי שמצווה למהר ולקדש כמבואר בשו"ע 13 דמצווה למהר ולהתחיל הסדר כדי שלא ישנו התינוקות ,14 טעם אחר: לפי שעל לילה זה נאמר "ויוציאנו ה' ממצרים לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף" ולכן אין מזכירים את המלאכים בלילה הזה ,15 ויש שנהגו לשיר זמירות שבת וכך נהג הגריש"א .16

מקורות

.1 רמ"א תעג ב. .2ערוה "ש תעג י . .3 שמות כ ז. .4 פסחים קו,א. .5 שמות יג ג . .6 מדרש שכל טוב פרק י"ב ד"ה מזגו לו. .7 משנ"ב תעג ס"ק א. .8 חיים לראש,קדש. .9 פמ"ג משב"ז תעד, חיים לראש קדש ד. .10סידור פסח כהלכתו פרק ג . .11 שו"ע תעג א. .12 שבלי הלקט סדר הפסח ריח. .13 תעב א. .14 שו"ת רב פועלים ח"א בסוד ישרים סימן יג. .15 מנהג ישראל תורה ח"ב עמוד רפג. .16 הגדה של פסח להגריש"א עמוד 71.

בשבת מתחילין: ויהי ערב ויהי בקר יֹום הּׁשּׁשי. ויכּלּו הׁשמים

והארץ וכל צב א ם. ויכל אלהים ּביֹום הּׁשביעי מלאכּתֹו

א ׁשר עׂשה וּיׁשּבת ּביֹום הּׁשביעי מּכל מלאכּתֹו אׁשר

עׂשה. ויבר א להים את יֹום הּׁשביעי ויקּדׁש א ֹותֹו ּכי בֹו

ׁשבת מּכל מלאכּתֹו אׁשר ּברא א להים לעׂשֹות:

בחול מתחילין: סברי מרנן ורּבנן ורּבֹותי

ּבר ּו אּתה יהוה אלהינּו מל העֹולם ּבֹורא

ּפרי הּגפן.

לב ההגדה

אמירת הקידוש – מחזיק הכוס ביד ימין ומגביהו טפח כדין כוס של ברכה, [ומקדש בישיבה או בעמידה[, יש הנוהגים שכל בני הבית מקדשים יחד עם בעל הבית, והטעם: לפי שבליל פסח שבו מספרים ביציאת מצרים ראוי לכל המסובים לומר הקידוש בעצמם לפי שבנוסח הקידוש מזכירים יציאת מצרים ,17 טעם אחר: לפי שבכל שבת ויו"ט יש לחוש שיתבלבלו אם יאמרו זה עם זה, אבל בליל פסח שלכולם יש הגדות אין חשש לזה ולכן אומרים כולם יחד 18[ ,ולטעם זה יזהרו שלא לענות אמן על ברכת בעה"ב כדי שלא יהיה הפסק בין הברכה לטעימה 19,[ טעם אחר: כיון שכוס קידוש היא הכוס הראשונה של ארבע כוסות וצריך לשתות מאותה הכוס שקידש עליו .20 ויש שיוצאים ידי חובה בשמיעה מבעה"ב. 21 והטעם: משום דברוב עם הדרת מלך .22 ואע"פ שיש דין שצריך לשתות מכוס של קידוש לענין ארבע כוסות , צ"ל שיוצאים ממנו ידי חובה שומע כעונה ונחשב כאומרים את הקידוש על הכוס. ולכן כתב הגרשז"א שנשים שאין אומרות את נוסח הקידוש, טוב שיגביהו הכוס למען ידעו שהכוס שלהם היא לא רק ראשונה לד' כוסות, אלא גם כוס של קידוש שהם עשו בעצמם מדין שומע כעונה ,23 ואלו המניחים את הכוס "לאפשר שחל על זהשם של קידוש בזהשמונחי לפניו על השולחן .24

סדר הקידוש: ברכת "הגפן" ואחר כך ברכת היום, "ושהחיינו" ,25 הטעם שהגפן קודם לברכת היום: מפני שהיין גורם לקידוש שיאמר שאם אין יין אין קידוש,ועוד דברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה, ותדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם .26 "ושהחיינו" באחרונה לפי שלא נתקן על הכוס שאם לא אמרו בשעת קידוש אומרו בשוק .27

מקורות

.17 הגר"מ טעפ. .18 ויגד משה סימן טו, ז. .19ויגד משה שם . .20 דרכי יוסף צבי. .21שו "ע הרב תעב כב, וכן מובא בהגדה של פסח מבית לוי בריסק שכך נהגו הגר"ח והגרי"ז. .22 סדר הערוך פרק נ . - ו .23 שמירת שבת כהלכתה פרק מז הערה כו. .24 חוט שני שבת ח"ב עמ' שיט. .25 שו"ע תעג א .26 ב"ח תעג א.27. עירובין מ, ב.

ּברּו אּתה יהוה אלהינּו מל העֹולם, אׁשר

ּבחר ּבנּו מּכל עם ורֹוממנּו מּכל לׁשֹון

וקּדׁשנּו ּבמצֹותיו. וּתּתן לנּו יהוה אלהינּו ּבאהבה

(בשבת: ׁשּבתֹות למנּוחה ּו) מֹועדים לׂשמחה, חּגים ּוזמּנים

לׂשׂשֹון, את יֹום (הׁשּבת הזה ואת יֹום) חג המצֹות הזה,

(עדות המזרח מוסיפין: את יֹום טֹוב מקרא קדׁש הּזה.) זמן חרּותנּו

(ּבאהבה) , מקרא קדׁש, זכר ליציאת מצרים. ּכי

בנּו בחרּת ואֹותנּו קּדׁשּת מּכל העּמים, (וׁשּבת)

ּומֹועדי קדׁש (ּבאהבה ּוברצֹון) ּבׂשמחה ּובׂשׂשֹון

הנחלּתנּו. ּברּו אּתה יהוה מקּדׁש (הׁשּבת ו) יׂשראל

והּזמּנים.

במוצאי שבת מוסיפין

ּברּו אּתה יהוה אלהינּו מל העֹולם, ּבֹורא מאֹורי

האׁש.

לב ההגדה

חל במוצאי שבת

יקנה"ז: כאשר חל יו"ט ראשון במוצאי שבת ישנו סדר מיוחד והוא שילוב של קידוש עם הבדלה ביחד כיון שמדובר ביו"ט יש לומר קידוש של יו"ט, ומכיון שמדובר במוצאי שבת יש לומר גם הבדלה.

סדר הברכות: יקנה"ז, יין - ברכת היין, קידוש - ברכת הקידוש, נר - ברכת האש, הבדלה - ברכת הבדלה זמן - ברכת שהחיינו. והטעם בסדר הזה, יין ראשון לפי שהיין גורם לקדושה שתאמר שאם אין יין אין מקדשים, ועוד שיין הוא תדיר ותדיר ואינו תדיר תדיר קודם ,28 קידוש לאחריו, והטעם: לפי שקדושת היום עדיפא מהבדלה, טעם אחר: לפי שאם יבדיל תחילה מיחזי עליו קדושת השבת כמשאוי ,29 נר קודם להבדלה, והטעם:

מקורות

.28 ברכות נא, א. .29 רשב"ם פסחים קב, ב ד"ה כדאמר.

ּברּו אּתה יהוה אלהינּו מל העֹולם המבדיל ּבין קדׁש

לחל, ּבין אֹור לחׁש , ּבין יׂשראל לעּמים, ּבין יֹום

הּׁשביעי לׁשׁשת ימי הּמעׂשה. ּבין קדּׁשת ׁשּבת לקדּׁשת יֹום

טֹוב הבּדלּת, ואת יֹום הּׁשביעי מּׁשׁשת ימי הּמעׂשה קּדׁשּת.

הבּדלּת וקּדׁשּת את עּמ יׂשראל ּבקדּׁשת . ּברּו אּתה יהוה

הּמבדיל ּבין קדׁש לקדׁש.

לב ההגדה

ככל מוצאי שבת שנר קודם להבדלה ,30 הבדלה קודם לזמןלפי שלא נתקן על הכוס שאם לא אמרו בשעת קידוש אומרו בשוק .31

בשמים: אין מברכים ביו"ט. והטעם: מפני שיש לנו נשמה יתירה מיו"ט ,32 טעם אחר: משום שמחת יו"ט ואכילה ושתיה שמועילה כבשמים .33 טעם אחר: שחוששים שמא יבוא לקטום ההדס .34

למלאת יין על גדותיו: אין למלאות את היין אף לנוהגים לעשות כן בכל מוצאי שבת, והטעם: שהרי סיבת השפיכה כתב ברמ"א לסימן ברכה בתחילת שבוע ועכשיו שהוא יו"ט ואסור בהרווחת שכר, אם יעשה כן הוי בזיון קדושת יו"ט .35 אמירת פסוקי "הנה אל ישועתי": אין אומרים פסוקי "הנה אל ישועתי" ככל מוצ"ש, והטעם: כיון שטעם אמירת פסוקים אלו הוא לסימן טוב למעשה ידיו 36 ושייך לומר זאת רק במוצאישבת לחול שיש בו משום סימן טוב לעשות מלאכה ולא במוצאי שבת ליו"ט שאסור במלאכה .37

הסתכלות בצפרנים: אין המנהג להביט כ"כ בצפרנים לאור הנר ככל מוצ"ש .38 אמירת הקידוש כולם יחד: לנוהגים שכל המסובים מצטרפים בליל הסדר באמירת הקידוש עם בעל הבית נוהגים כך גם כשחל במוצ"ש, ואע"פ שמבדילים על הכוס .39 נשים בשתית כוס הבדלה של יקנה"ז : ואף שנהגו הנשים לא לשתות מכוס של הבדלה 40 כוס של יקנה"ז מותר לשתות, והטעם: משום שהבדלה טפילה לקידוש ועל היין יש שם יין של קידוש ולא של הבדלה .41

מקורות

.30 רשב"ם שם ד"ה רב .31 עירובין מ ,ב. .32 רשב"ם פסחים קב, ב ד"ה ושמואל. .33תוס ' שם ד"ה רב . .34 מרדכי פסחים ריש הסדר בקצרה .35 שש"כ פרק ס"ב הערה כו. .36 כמבואר ברמ"א רצו א . .37שש "כ פרק ס הערה סד . .38 הגרשז"א בהליכות שלמה פרק תשיעי הערה 155. .39 הגרשז"א בהליכות שלמה פרק תשיעי כג. .40 כמבואר במשנ"ב רצו ס"ק ו בשם השל"ה. .41 הגרשז"א בהליכות שלמה סדר ליל פסח פרק ט דבר הלכה מז.

ּברּו אּתה יהוה אלהינּו מל העֹולם, ׁשהחינּו

וקּימנּו והּגיענּו לּזמן הזה.

ושותה רוב הכוס בהסיבה.

לב ההגדה

כוונה בברכת שהחיינו: יכוון בברכת "שהחיינו" על כל מצוות היום: ד' כוסות, אכילת מצה, ואכילת מרור. שכח לברך שהחיינו: הולך ומברך כל שבעה .42

נשים בברכת שהחיינו: נשים שבירכו "שהחיינו" על הנרות של יו"ט לא יברכו שוב "שהחיינו".

עניית אמן על ברכת שהחיינו: כשאחר מוציאם בקידוש נחלקו הפוסקים אם יכולות לענות אמן, הגר"מ פיינשטין כתב שנשים יענו אמן ואינו הפסק משום שהמברך שהוא יוצא ידי חובת הקידוש צריך לברכה זו .43 וכן כתב הגרשז"א שנשים יענו אמן ואין זה בגדר הפסק כיון שהוא מסדר הקידוש [דאל"כ מדוע לא מצאנו שהזהירו חכמים נשים לא יענו אמן על לישב בסוכה כשאינם יושבות בסוכה [ 44 וכן כתב הגריש"א 45וכתב הטעם לפי שברכת שהחיינו בקידוש דליל פסח עולה גם על שאר מצוות הלילה [וכשחל במוצאי שבת יתכן דאין להם לענות אמן כיון שהדליקו נרות בלילה קודם הקידוש[, ומיהו הגר"ח קניבסקי כתב שנשים לא יענו אמן ואם ענו יצאו בדיעבד .46

שתיית היין, וברכה אחרונה: שותה בהסבה, ואין מברך ברכה אחרונה 47 לפי שסומך על מה שיברך בברכת המזון לבסוף ,48 ועוד דהרי יברך ברכה אחרונה אחר ברכת המזון .49

טעם אחר: שהרי אם ירצה לשתות בין כוס ראשון לשני הרשות בידו 50, לפיכך לא יברך אחר כוס ראשון כדי שתעלה ברכה ראשונה גם על הכוסות שרוצה לשתות בין כוס ראשון לשני, לפי שאם היה מברך אחר כוס ראשון כשבא לשתות אחריו היה צריך לברך, ונראה כמוסיף על הכוסות .51

טעם אחר: כדי שלא יהא נראה כמסיח דעת מהסעודה וכמי שעשה קידוש שלא במקום סעודה .52

מקורות

.42מג "א תעג ס"ק א, ומשנ "ב שם ס "ק א . .43 אג"מ או"ח ח"ד פא. .44 הגרשז"א שו"ת מנחת שלמה ח"ב ס' נח. .45 הגדה של פסח להגריש"א עמוד 23. .46 הגדה של פסח עם פסקי רבינו. .47שו "ע תעג ב . .48 ט"ז תעג ב, משנ"ב ס"ק י. .49 משנ"ב שם. .50משנ "ב תעג ס"ק יא . .51 לבוש תעג,ג. .52 הגרשז"א הליכות שלמה פרק תשיעי כד.