הלל

וחרֹון אּפ יׂשיגם. ּתרדף ּבאף ותׁשמידם מּתחת

ׁשמי יי.

הלל

לא לנּו יי לא לנּו ּכי לׁשמ ּתן ּכבֹוד על

חסּד על אמּת . לּמה יאמרּו הּגֹוים אּיה

לב ההגדה

כוסות ופותחים הדלת כדברי הגמרא בפסחים 560 שאין חוששים לזוגות ברואה פני שוק .561

במנהגי פתיחת הדלת: יש הנוהגים שבעה"ב פותח הדלת, ויש שנוהגים שאחד מבני הבית פותח הדלת .562

סגולה לזיווג בפתיחה הדלת: נמצא סגולה לבת למצוא זיווגה במשך השנה, שתפתח את הדלת בליל פסח אחר מזיגת כוס של אליהו קודם שפוך חמתך .563

עמידה בשפוך חמתך : הטעם שעומדים בשפוך חמתך, לחיזוק האמונה כי כך מקובלים בניסן ניגאלו ובניסן עתידים ליגאל ,564 טעם אחר: לפי שבעת אמירתו אנו מקבלים את אליהו הנביא ויש לעמוד לכבודו כמו שעומדים בשעה שמביאים את התינוק למילה .565

ויש שנהגו שלא לעמוד: וכן נהג החזו"א 566, וכן נהג הגריש"א ואמר שכך נהג בעל הלשם 567. וכן דעת הגר"ש ואזנר .568

והטעם שאומרים "שפוך חמתך" קודם "לא לנו", לפי שחצי שני של הלל מדבר על הגאולה העתידה וכן "שפוך חמתך" מדבר על הגאולה העתידה .569

הלל - גומרים את הלל, "לא לנו", "מה אשיב", "הודו לה'". ויאמרו "הודו לה'" ו"אנא ה'" בצורה שאחד אומר והשומעים עונים, .570

מקורות

.560 קי, ב. .561 הגדת שלמה שם. .562 ויגד משה סימן ל אות ז .563 קונטרס סגולות לזיווג בשם הג"צ ר' אליהו לופיאן. .564 ערוה"ש תפ א. .565 ויגד משה סימן ל ח .566 אורחות רבינו ח"ב ע' עח . .567 הגדה של פסח של רבינו פסקים והנהגות. .568 קובץ מבית לוי ח"ג עמוד לב. .569 לבוש תפ א. .570משנ"ב תעט ס "ק ט .

נא אלהיהם ואלהינּו ּבּׁשמים ּכל אׁשר חפץ

עׂשה. עצּביהם ּכסף וזהב מעׂשה ידי אדם. ּפה

להם ולא ידּברּו עינים להם ולא יראּו אזנים

להם ולא יׁשמעּו אף להם ולא יריחּון ידיהם

ולא ימיׁשּון רגליהם ולא יהּלכּו לא יהּגּו ּבגרֹונם.

ּכמֹוהם יהיּו עׂשיהם ּכל אׁשר ּבטח ּבהם.

יׂשראל ּבטח ּביי עזרם ּומגּנם הּוא. ּבית אהרן

ּבטחּו ּביי עזרם ּומגּנם הּוא. יראי יי ּבטחּו ּביי

עזרם ּומגּנם הּוא.

יי זכרנּו יבר יבר את ּבית יׂשראל יבר את

ּבית אהרן יבר יראי יי הּקטנים עם הּגדלים. יסף יי עליכם עליכם ועל ּבניכם

ּברּוכים אּתם ליי עׂשה ׁשמים וארץ. הּׁשמים

ׁשמים ליי והארץ נתן לבני אדם. לא הּמתים

לב ההגדה

מנין לאמירת הלל - אמירת הלל נלמד מהפסוק 571 "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" כליל התקדש חג שאומרים בו שירה והלל זהו ליל פסח .572 וטעם אמירת הלל על הנס שהיה לאבותינו בלילה הזה .573

אמירת הלל קודם חצות: גם הלל יקרא קודם חצות 574 והטעם: כדי להספיק לשתות כוס רבעית קודם חצות, לפי שגם שתית ד' כוסות היא חלק ממצות סיפור יציאת מצרים ,575 טעם אחר: לפי שפסח טעון הלל באמירתו, וכשם שיש לאכול אפיקומן קודם חצות זכר לקרבן פסח כך יש לומר הלל קודם חצות שנאמר כזכר להלל שנאמר על הפסח קודם חצות .576

מקורות

.571 ישעיהו ל,כט . .572 פסחים צה, ב. .573 תוס' סוכה לח,א ד "ה מי. .574 שו"ע תעז א. .575 ביאור הגר"א ו. .576 כה"ח תעז יד.

יהללּויה ולא ּכל ירדי דּומה. ואנחנּו נבר יּה

מעּתה ועד עֹולם. הללּויּה.

אהבּתי ּכי יׁשמע יי את קֹולי ּתחנּוני. ּכי

הּטה אזנֹו לי ּובימי אקרא. אפפּוני

חבלי מות ּומצרי ׁשאֹול מצאּוני צרה ויגֹון

אמצא. ּובׁשם יי אקרא. אּנא יי מּלטה נפׁשי

חנּון יי וצדיק ואלהינּו מרחם. ׁשמר ּפתאים

יי ּדלתי ולי יהֹוׁשיע. ׁשּובי נפׁשי למנּוחיכי

ּכי יי ּגמל עליכי ּכי חּלצּת נפׁשי מּמות

את עיני מן ּדמעה את רגלי מּדחי. אתהל

לפני יי ּבארצֹות החּיים. האמנּתי ּכי אדּבר

אני עניתי מאד. אני אמרּתי בחפזי ּכל האדם ּכזב.

מה אׁשיב ל אדני ּכל ּתגמּולֹוהי עלי. ּכֹוס

יׁשּועֹות אּׂשא ּובׁשם יי אקרא. נדרי

לאדני אׁשּלם נגדה ּנא לכל עּמֹו. יקר

ּבעיני יי הּמותה לחסידיו. אנא יי ּכי

אני עבּד , אני עבּד ּבן אמת , ּפּתחּת

למֹוסרי. ל אזּבח זבח ּתֹודה ּובׁשם יי

אקרא. נדרי לאדני אׁשלם נגדה נא לכל

עמֹו. ּבחצרֹות ּבית יי, ּבתֹוככי ירּוׁשלים.

הללּויּה.

הללּו את יי ּכל ּגֹוים, ׁשּבחּוהּו ּכל האּמים.

ּכי גבר עלינּו חסדֹו, ואמת יי לעֹולם.

הללּויּה.

הֹודּו לאדני ּכי טֹוב ּכי לעֹולם חסּדֹו.

יאמר נא יׂשראל ּכי לעֹולם חסּדֹו.

יאמרּו נא בית אהרן ּכי לעֹולם חסּדֹו.

יאמרּו נא יראי יי ּכי לעֹולם חסּדֹו.

מן הּמצר קראתי ּיּה, עּנני במרחב

יּה. יי לי, לא אירא מה ּיעׂשה לי אדם.

יי לי ּבעזרי ואני אראה ּבׂשנאי. טֹוב לחסֹות

ּבאדני מּבטח ּבאדם. טֹוב לחסֹות ּבאדני מּבטח

ּבנדיבים. ּכל ּגֹוים סבבּוני, ּבׁשם יי ּכי אמילם.

לב ההגדה

אמירה בשלושה- מצוה להדרו ולומר בג' אנשים, והטעם: כדי שיהיה האחד אומר הודו לשנים והם יענו הפסוק שאחר זה, ולכתחילה מצווה מן המובחר לומר בג' גברים גדולים, מ"מ אין קפידא ויכול לצאת ידי חובה בזה באשתו ובניו .577

לתת לקטן : והגדול יכול לתת לקטן 578שהוא יאמר והטעם: כדי שלא ישנו,ועוד כדי לחנכם במצוות, ודווקא באנא ה' ולא בהודו, והטעם: ע"פ הגמרא 579 תבוא מהרה למי שאשתו ובניו מקרין אותו לפי שמבזה את בוראו ששולח שלוחים שאינם חייבים במצות ודווקא בהודו שהוא תחילת הפרק אבל באנא ה' דאין תחילת פרק אין בזיון .580

מקורות

.577 משנ "ב תעט ס"ק ט . .578 שו"ע תעט בשם מהרי"ל. .579 סוכה לח , א. .580 שעה"צ תעט יג, מג"א בשם מהרי"ט.

סּבּוני גם סבבּוני, ּבׁשם יי ּכי אמילם.

סּבּוני כּדברים, ּדעכּו ּכאׁש קֹוצים, ּבׁשם

יי ּכי אמילם. ּדחה ּדחיתני לנּפל ואדני עזרני.

עּזי וזמרת יּה ויהי לי ליׁשּועה. קֹול רּנה ויׁשּועה

ּבאהלי צּדיקים ימין יי עׂשה חיל. ימין יי רֹוממה

ימין יי עׂשה חיל. לא אמּות ּכי אחיה, ואסּפר

מעׂשי יּה. יּסר יּסרני ּיּה ולּמות לא נתנני. ּפתח ּו

לי ׁשערי צדק אבא בם אֹודה יּה. זה הּׁשער

ליי צּדיקים יבאּו בֹו.

אֹוד ּכי עניתני וּתהי לי ליׁשּועה. אֹוד ּכי

עניתני וּתהי לי ליׁשּועה.

אבן מאסּו הּבֹונים היתה לראׁש ּפּנה. אבן

מאסּו הּבֹונים היתה לראׁש ּפּנה.

מאת יי היתה ּזאת היא נפלאת ּבעינינּו. מאת

יי היתה ּזאת היא נפלאת ּבעינינּו.

זה הּיֹום עׂשה יהוה, נגילה ונׂשמחה בֹו. זה

הּיֹום עׂשה יהוה, נגילה ונׂשמחה בֹו:

לב ההגדה

"אודך" - כופלים הפסוקים מ"אודך" עד "יהללוך", והטעם: לפי שאלו הפסוקים אמרו ישי, דוד , אחיו ושמואל , 581 ומפני כבודם כופלים אלו הפסוקים .582 טעם אחר: כדי ליפות הקריאה ולהגדיל שבח השי"ת ולהודות בשירה על רוב חסדו אשר עשה ועושה עימנו .583

מקורות

.581 פסחים דף קיט , א. .582 רשב"ם פסחים קיט, א בד"ה אבן. .583 לבוש תכב ג.

אנא יי הֹוׁשיעה ּנא.

אנא יי הֹוׁשיעה ּנא.

אנא יי הצליחה נא. אנא יי הצליחה נא.

ּברּו הּבא ּבׁשם יי ּברכנּוכם מּבית יי. ּברּו הּבא

ּבׁשם יי, ּברכנּוכם מּבית יי. אל יי וּיאר

לנּו. אסרּו חג ּבעבתים עד קרנֹות הּמזּבח. אל

יי וּיאר לנּו. אסרּו חג ּבעבתים עד קרנֹות הּמזּבח.

אלי אּתה ואֹודּך, אלהי ארֹוממּך. אלי אּתה ואֹודּך,

אלהי ארֹוממּך. הֹודּו ליי ּכי טֹוב, ּכי לעֹולם חסּדֹו.

הֹודּו ליי ּכי טֹוב, ּכי לעֹולם חסּדֹו.

יהללּו יי אלהינּו ּכל מעׂשי , וחסידי צּדיקים

עֹוׂשי רצֹונ וכל עמ ּבית יׂשראל

ּברנה יֹודּו ויברכּו, ויׁשּבחּו ויפארּו וירֹוממּו

ויעריצּו ויקּדיׁשּו וימליכּו את ׁשמ מלּכנּו. ּכי

ל טֹוב להֹודֹות ּולׁשמ נאה לזמר ּכי מעֹולם

ועד עֹולם אּתה אל.

לב ההגדה

"יהללוך- " הטעם דאינה פותחת בברוך, לפי שברכה שבאה אחרי פסוקים לא צריכה פתיחה, והטעם: שגם בלי פתיחת הברכה ניכרת התחלת הברכה ,584 טעם אחר: כיון שכל השנה שקוראים אתהלל היא סמוכה לברכה שלפניה ,גם בליל פסח לא רצו לשנותה .585

מקורות

.584 תוס' ערבי פסחים קד, ב ד"ה חוץ. .585 אבודרהם סדר ההגדה.

הֹודּו ליי ּכי טֹוב ּכי לעֹולם חסּדֹו.

הֹודּו לאלהי האלהים ּכי לעֹולם חסּדֹו.

הֹודּו לאדני האדנים ּכי לעֹולם חסּדֹו.

לעׂשה נפלאֹות גדלֹות לבּדֹו ּכי לעֹולם חסּדֹו.

לעׂשה הּׁשמים ּבתבּונה ּכי לעֹולם חסּדֹו.

לרֹוקע הארץ על הּמים ּכי לעֹולם חסּדֹו.

לעׂשה אֹורים ּגדלים ּכי לעֹולם חסּדֹו.

את הּׁשמׁש לממׁשלת ּביֹום ּכי לעֹולם חסּדֹו.

את הּירח וכֹוכבים לממׁשלֹות ּבּלילה

ּכי לעֹולם חסּדֹו.

לב ההגדה

"הודו לה'.. כי לעולם חסדו": והטעם שאומרים פרק זה: לפי שמוזכר בו יציאת מצרים, וקריעת ים סוף, המאיר נתיב מוסיף: ומדוע בחרו מזמור זה מיתר המזמורים שמוזכר בהם דברים אלו, לפי שמזמור זה נכתב במהלך שכל הקורא אותו גורם לו להודות לקב"ה. .586

"הודו לה'" הלל הגדול 587: "הודו לה '" נקרא הלל הגדול , והטעם: משום שמוזכר בו 588 "נותן לחם לכל בשר" שהקב"ה יושב וזן את כל העולם וזה דבר גדול .589 טעם אחר: כנגד כ"ו דורות שברא הקב"ה בעולמו ולא נתן להם את התורה וכולם לא נתקיימו אלא בחסדו של הקב"ה שזן אותם בלא תורה .590 טעם אחר: במזמור זה יש כ"ו פסוקי הודאה , כנגד שם הוי"ה שהוא שמו של הקב"ה שעליו נאמר 591 "כי גדול ה' ומהולל מאוד " .592

מקורות

.586 אברבנאל. .587 תהילים קלו. .588 פסוק כה. .589 גמ' פסחים קיח, א. .590 שם. .591 תהילים ו, ד. .592 אבודרהם שחרית של שבת.

למּכה מצרים ּבבכֹוריהם ּכי לעֹולם חסּדֹו.

ויֹוצא יׂשראל מּתֹוכם ּכי לעֹולם חסּדֹו.

ּביד חזקה ּובזרֹוע נטּויה ּכי לעֹולם חסּדֹו.

לגזר ים סּוף לגזרים ּכי לעֹולם חסּדֹו.

והעביר יׂשראל ּבתֹוכֹו ּכי לעֹולם חסּדֹו.

ונער ּפרעה וחילֹו בים סּוף ּכי לעֹולם חסּדֹו.

למֹולי עּמֹו ּבּמדּבר ּכי לעֹולם חסּדֹו.

למּכה מלכים ּגדלים ּכי לעֹולם חסּדֹו.

ויהרג מלכים אדירים ּכי לעֹולם חסּדֹו.

לסיחֹון מל האמרי ּכי לעֹולם חסּדֹו.

ּולעֹוג מל הּבׁשן ּכי לעֹולם חסּדֹו.

ונתן ארצם לנחלה ּכי לעֹולם חסּדֹו.

נחלה ליׂשראל עבד ֹו ּכי לעֹולם חסּדֹו.

ׁשּבׁשפלנּו זכר לנּו ּכי לעֹולם חסּדֹו.

ויפרקנּו מּצרינּו ּכי לעֹולם חסּדֹו.

נתן לחם לכל ּבׂשר ּכי לעֹולם חסּדֹו.

הֹודּו לאל הּׁשמים ּכי לעֹולם חסּדֹו.

נׁשמת ּכל חי ּתבר את ׁשמ , יי אלהינּו, ורּוח

ּכל ּבׂשר ּתפאר ּותרֹומם זכר , מלּכנּו,

ּתמיד. מן העֹולם ועד העֹולם אּתה אל

ּומּבלעדי אין לנּו מל ּגֹואל ּומֹושיע, ּפֹודה

ּומּציל ּומפרנס ּומרחם ּבכל עת צרה וצּוקה.

אין לנּו מל אּלא אּתה. אלהי הראׁשֹונים

והאחרֹונים, אלֹוּה ּכל ּבריֹות, אדֹון ּכל ּתֹולדֹות,

הּמהלל ּברב הּתׁשּבחֹות, המנהג עֹולמֹו ּבחסד

ּוברּיֹותיו ּברחמים. ויי לא ינּום ולא ייׁשן

הּמעֹורר יׁשנים והּמקיץ נרּדמים, והּמׂשיח

אּלמים והּמּתיר אסּורים והּסֹומ נֹופלים והּזֹוקף

ּכפּופים. ל לבּד אנחנּו מֹודים. אּלּו פינּו מלא

ׁשירה ּכּים, ּולׁשֹוננּו רּנה ּכהמֹון ּגּליו, וׂשפתֹותינּו

ׁשבח ּכמרחבי רקיע, ועינינּו מאירֹות ּכׁשמׁש

וכּירח, וידינּו פרּוׂשֹות ּכנׂשרי ׁשמים, ורגלינּו

לב ההגדה

"נשמת" ברכת השיר: נשמת נקראת ברכת השיר, והטעם: לפי שבתפילת שחרית של שבת אנו אומרים אותה אחר פסוקי דזמרה ,593 טעם אחר: לפי שכולה עוסקת בדברי שיר ושבח לקב"ה ,594 טעם אחר: לפי שהיא ברכה גדולה מעין שירה .595

הטעם שאומרים נשמת: כיון שהתעסקנו בלילה הזה בשבחו של מקום בהלל המצרי והלל הגדול נהגו לומר גם כן נשמת מלבד מה שמוזכר שם ממצרים גאלתנו כולה עוסקת בשיר ושבח לחיי העולמים .596 טעם אחר: לפי שהטעם שאומרים זאת בשבת משום שיש תוספת שלנשמה יתירה , וליל זה הוא גם ליל מיוחד של התרוממות הנפש מכל לילות השנה .597

מקורות

.593 תוס' פסחים דף קיח , א בד"ה ר"י. .594 אליהו רבה תפ א. .595 סדר עבודת ישראל. .596 אברבנאל. .597 חיד"א.

קּלֹות ּכאּילֹות אין אנחנּו מסּפיקים להֹודֹות

ל , יי אלהינּו ואלהי אבֹותינּו, ּולבר את

ׁשמ , על אחת, מאלף אלף אלפי אלפים

ורּבי רבבֹות ּפעמים, הּטֹובֹות ׁשעׂשית עם

אבֹותינּו ועּמנּו. ממצרים ּגאלּתנּו, יי אלהינּו,

ּומּבית עבדים ּפדיתנּו, ּברעב זנּתנּו ּובׂשבע

ּכלּכלּתנּו, מחרב הּצלּתנּו ּומּדבר מּלטּתנּו,

ּומחלים רעים ונאמנים ּדּליתנּו. עד הּנה עזרּונּו

רחמי ולא עזבּונּו חסדי , ואל ּתּטׁשנּו, יי

אלהינּו, לנצח. על ּכן אברים ׁשּפּלגּת ּבנּו

ורּוח ּונׁשמה ׁשּנפחּת ּבאּפינּו ולׁשֹון אׁשר ׂשמּת

ּבפינּו הן הם יֹודּו ויברכּו ויׁשּבחּו ויפאר ּו

וירֹוממּו ויעריצּו ויקּדיׁשּו וימליכּו את ׁשמ

מל ּכנּו. ּכי כל ּפה ל יֹודה, וכל ל ׁשֹון

ל ּתּׁשבע, וכל ּבר ל תכרע, וכל קֹומה

לפני תׁשּתחוה, וכל לבבֹות ייראּו , וכל

קרב ּוכליֹות יזּמרּו לׁשמ , ּכדבר ׁשּכתּוב, ּכל

עצמתי ּתאמרנה: יי מי כמֹו מּציל עני מחזק

מּמנּו ועני ואביֹון מגזלֹו. מי ידמה ּל ּומי

יׁשוה ּל ּומי יער ל האל הּגדֹול, הּגּבֹור

והּנֹורא, אל עליֹון, קנה ׁשמים וארץ. נהּלל

ּונׁשּבח ּונפאר ּונבר את ׁשם קד ׁש , ּכאמּור :

לדוד, ּברכי נפׁשי את יי וכל קרבי את

ׁשם קד ׁשֹו.

האל ּבתעצמֹות עּז , הּגדֹול ּבכבֹוד ׁשמ ,

הּגּבֹור לנצח והּנֹורא ּבנֹוראֹותי , הּמל

הּיׁשב על ּכּסא רם ונּׂשא. ׁשֹוכן עד ּמרֹום

וּקדֹוׁש ׁשמֹו. וכתּוב: רּננּו צּדיקים ּביי, ליׁשרים

נאוה תהּלה.

ּבפי י ׁשרים ּתתהּלל

ּובדברי צ ּדיקים ּתתּבר

ּובלׁשֹון ח סידים ּתתרֹומם

ּובקרב ק דֹוׁשים ּתתקּדׁש.

ּובמקהלֹות רבבֹות עּמ ּבית יׂשראל ּברּנה

יתּפאר ׁשמ מלּכנּו ּבכל ּדֹור

ודֹור, ׁשּכן חֹובת ּכל היצּורים לפני , יי

אלהינּו ואלהי אבֹותינּו, להֹודֹות להּלל לׁשּבח

לפאר לרֹומם להּדר לבר לעּלה ּולקּלס

על ּכל ּדברי ׁשירֹות ותׁשּבחֹות ּדוד ּבן יׁשי

עבּד מׁשיח .

לב ההגדה

בפי ישרים תתהלל שינוי נוסחאות - בנוסח ספרד אומרים ר"ת יצחק -י שרים,צ דיקים, חסידיםק דושים, ורבקה - תתרומם תתב רך תתק דש תתה לל, והטעם: כדי להזכיר זכות יצחק אבינו ורבקה אמנו, ויש אומרים: שהחכם שחבר היה שמו יצחק ושם אשתו רבקה ועשאו לכבוד יצחק אבינו ורבקה אמנו כדי להזכיר זכותם .598

מקורות

.598 אבודרהם שחרית של שבת.

יׁשּתּבח ׁשמ לעד מלּכנּו האל המל הּגדֹול

והּקדֹוׁש ּבּׁשמים ּובארץ, ּכי ל נאה

אדני אלהינּו ואלהי אבֹותינּו ׁשיר ּוׁשבחה הּלל

וזמרה עז ּוממׁשלה נצח ּגדּלה ּוגבּורה ּתהלה

ותפארת קדּׁשה ּומלכּות ּברכֹות והֹודאֹות

מעּתה ועד עֹולם. ּברּו אּתה יי, אל מל ּגדֹול

ּבּתׁשּבחֹות אל ההֹודאֹות אדֹון הנפלאֹות הּבֹוחר

ּבׁשירי זמרה מל אל חי העֹולמים.

הנני מּוכן ּומזמן לקים מצות ּכֹוס רביעי ׁשהּוא ּכנגד ּבׂשֹורת היׁשּועה, ׁשאמר הּקדֹוׁש ּברּו הּוא ליׂשראל ולקחּתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים.

ּבר ּו אּתה יהוה אלהינּו מל העֹולם ּבֹורא

ּפרי הגפן. ושותה בהסבת שמאל

לב ההגדה

ישתבח: יש אומרים שחברו שלמה המלך ורמז בו את שמו בר"ת ישתבח שמך לעד מלכנוה אל" ופתח במילת ישתבח לפני שחתם את שמו בר"ת, מפני הענווה שלא רצה שירגישו שהוא זה שיסד הפיוט ,599 ויש שכתבו שהחכם שחיברו היה שמו כן ועשאו לכבוד שלמה המלך .600 ויש שכתבו ששבח זה חיברו אברהם אבינו וחתם שמו בר"ת אדון הנפלאות,בורא כל הנשמות , רבון כל המעשים,ה בוחר בשירי זמרה מלך .601

והטעם שאומרים ישתבח ויהללוך, לפי שנחלקו האמוראים 602מהו "ברכת השיר " שצריך לומר בליל פסח חד אמר "יהללוך" וחותם מלך מהולל בתשבחות, וחד אמר "נשמת" וחותם בישתבח, וכיון דלא אתמר לא כמר ולא כמר אומרים את שניהם, והטעם שאינו חותם בברכת יהללוך כיון שצריך לחתום בסוף ישתבח שחותם מלך מהולל בתשבחות וא"כ שתי חתימות בחד גוונא למה לי .603

כוס רביעי שותים כוס רביעית בהסבה ומברכים אחריה "על הגפן" .604 והטעם ששותים הכוס לפני אמירת הפיוטים, לפי שאמירת הפיוטים אינו אלא מנהג .605

מקורות

.599 כל בו סימן ה. .600 אבודרהם שחרית של חול. .601 פרי עץ חיים שער הזמירות פרק ו. .602 בפסחים קיח,א .603 אבודרהם ברכת השחר. .604 לבוש תפ א. .605 משנ"ב תפ ס"ק ו.

לאחר שתית כוס רביעי, יברך ברכה אחרונה מעין שלוש - על הגפן:

ּברּו אּתה יהוה אלהינּו מל העֹולם, על הּגפן

ועל ּפרי הּגפן, על ּתנּובת הּׂשדה ועל

ארץ חמּדה טֹובה ּורחבה ׁשרצית והנחלּת

לאבֹותינּו לאכל מּפריּה ולׂשּבע מּטּובּה רחם

נא יהוה אלהינּו על יׂשראל עּמ ועל ירּוׁשלים

עיר ועל צּיֹון מׁשּכן ּכבֹוד ועל מזּבח ועל

היכל ּובנה ירּוׁשלים עיר הקדׁש ּבמהרה בימינּו

והעלנּו לתֹוכּה וׂשמחנּו ּבבנינּה ונאכל מּפריּה

ונׂשּבע מּטּובּה ּונברכ עליה ּבקדׁשה ּובטהרה

(בשבת: ּורצה והחליצנּו ּביֹום הׁשּבת הּזה) וׂשמחנּו ּביֹום חג

הּמּצֹות הּזה, ּכי אּתה יהוה טֹוב ּומטיב לּכל

ונֹודה ּל על הארץ ועל ּפרי גפנּה. ּברּו אּתה

יהוה על הארץ ועל ּפרי גפנּה.

לב ההגדה

כוונה בברכה אחרונה - יכוון לפטור בברכה זו גם את הכוסות הקודמים .606

"ושמחנו ביום חג המצות הזה" הזכרת מעין המאורע - צריך להזכיר בה מעין המאורע בשבת או ביו"ט , והטעם: דכיון דהוי ברכה ארוכה צריך להזכיר בה מעין המאורע כברכת המזון .607

"ונודה לך על הארץ" הטעם שמסיימים "ונודה לך על הארץ ועל הפירות" וכן ביין "על הארץ ועל פרי הגפן" כדי שיהיה מעין החתימה סמוך לחתימה .608 הטעם שאינה נחשב שמסיים בשתיים, לפי שהארץ מוציאה את המחיה, ואת היין והפירות .609

"כי אתה ה' טוב ומיטיב על הארץ" - והטעם שמסיים על הארץ ולא מסיים על האדמה 610 משום דאדמה משמע על הקרקע וארץ משמע ארץ ישראל וברכת מעין שלוש מדברים על א"י ולכן מסיימים על הארץ .611

מקורות

.606 הגדת חיים לראש עיין משנ"ב תעג ס"ק יא. .607 ערוה"ש רח ז. .608 טור רח ח. .609 טור רח יב. .610 כברכת על הירקות בורא פרי האדמה. .611 ערוה"ש רג א.