ברך

ב רך

מוזגין כוס שלישי ומברכין ברכת המזון

לב ההגדה

בּ ר - ברכת המזון מוזגים כוס שלישית ומברכים ברכת המזון. שטיפת הכוס והדחתה:כוס שלישית צריכה שטיפה והדחה אם אינה נקייה , ואע "פ שאינו נוהג כן כל השנה, בליל הסדר שאני, משום חיבוב מצווה מקפידים לשטוף .467 הטעם שלא תקנו ברכה אשקב"ו לברך על ברכת המזון כשאר המצוות: דאם היה צריך לברך על הברכה, היה צריך ג"כ לברך על הברכה השניה אשקב"ו לברך על הברכה וכן ד' וה' ואין לדבר סוף ולכן לא תקנו ברכה על שום ברכה. טעם אחר: לפי שהברכה היא לתת שבח והודיה להשי "ת שזכינו במצווה זו וזה לא יבוא כי אם על מצוה שאינה ברכה אבל מצווה שהיא עצמה ברכה לא שייך וע "כ לא תיקנו עליה ברכה .468

צורת אמירת ברכת המזון

א . ברכה בישיבה: לא יברך מעומד ולא מהלך אלא מיושב .469 והטעם: לפי שברכת המזון דאורייתא החמירו בה להיות יושב ומברך לפי שי' דברים נאמרו בו, משא"כ בשאר ברכות, רמז לדבר: "ואכלת וש'ב'ע'ת וברכת" שב-עת וברכת .470

ב. יברך בקול. והטעם:לפי שהקול מעורר את הכוונה . וכן שעל ידי זה לא ישכח להזכיר מעין המאורע .471

ג. יברך בכוונה ושמחת הלב, וכדברי האר"י בשם הזוהר 472 "כל כמה שמברך בעין טובה ושמחה יתירה כך נותנים לו מזונות בשמחה ועין טובה".

ד . ברכה מתוך סידור: וז"ל ספר סדר היום ואם יש לו ספר לפניו להביט בו כדי שיוכל לכוון יותר ולא יסיח דעתו אחר עיניו מה טוב ומה נעים, ומקיים מצווה של תורה כדין וכשורה, וגורם ברכה לעצמו ולכל בני ביתו .473

ה . להתעטף בכובע על ראשו: כדברי המשנ"ב ירא שמים לא יברך במצנפת 474 על ראשו אלא ישים הכובע על ראשו ויש שנוהגים להתעטף בבגד עליון דכל זה גם בכלל עיטוף וכן נהגו היום שמשימים על ראשיהם את הכובע אפילו שמברך יחידי בלי כוס .475 והטעם: לפי שברכת המזון דומה לשמונה עשרה שצריך להתפלל עם מגבעת על ראשו .476

מקורות

.467 משנ"ב תעט ס"ק א. .468כף החיים קפה ג. .469 קיצור שולחן ערוך מד ו. .470 תוס' ברכות נא, ב ד"ה והלכתא בשם משה אלברט. .471 משנ"ב קפה ס"ק ג. .472 בשעה"מ פרשת עקב. .473 סדר היום ברכת המזון. .474 כיפה. .475קפג ס"ק יא .476משנ"ב קפג ס "ק ח .

אם מזמנים יאמר: רּבֹותי, נבר .

המסובים עונים: יהי ׁשם יהוה מבר מעּתה ועד עֹולם. המזמן אומר: ּברׁשּות מרנן ורּבנן ורּבֹותי

נבר ( בעשרה: אלהינּו) ׁשאכלנּו מּׁשלֹו.

המסובים עונים: ּברּו (אלהינּו) ׁשאכלנּו מּׁשלֹו ּובטּובֹו חיינּו המזמן חוזר ואומר: ּברּו (אלהינּו) ׁשאכלנּו מּׁשלֹו ּובטּובֹו חיינּו

ּברּו אּתה יי אלהינּו מל העֹולם הזן את

העֹולם ּכּלֹו ּבטּובֹו ּבחן ּבחסד ּוברחמים

הּוא נֹותן לחם לכל ּבׂשר ּכי לעֹולם חסדֹו.

ּובטּובֹו הגדֹול ּתמיד לא חסר לנּו, ואל יחסר

לנּו מזֹון לעֹולם ועד. ּבעבּור ׁשמֹו הּגדֹול, ּכי

הּוא אל זן ּומפרנס לּכל ּומטיב לּכל, ּומכין

מזֹון לכל ּברּיֹותיו אׁשר ּברא. [ּכאמּור ּפֹותח את ידי

ּומׂשּביע לכל חי רצֹון[ ּברּו אּתה יי הזן אתהּכל .

לב ההגדה

זימון – אם ישנם שלושה אנשים מברכים בזימון, וראוי שבעל הבית יזמן, כדכתיב 477 "טוב עין הוא יבורך" אל תקרי יבורך אלא יברך ועכשיו בעל הבית נקרא טוב עין, לפי שאמר "כל דכפין ייתי ויאכל" שמראה על טובות עין, ומיהו אין קפידא אם אחר מזמן .478 הטעם שתקנו ברכת הזמון על כוס - אע"פ שבכל השנה אין אנו מקפידים לברך ברכת הזמון על כוס, בליל פסח מברכים על הכוס, והטעם: לפי שתקנו לשתות ד' כוסות בליל פסח יש לקיים מצווה בכל כוס וכוס וקבעו כוס שלישית על ברכת המזון .479 "ברכת הזן" תקנה - משה רבינו תיקן כשירד להם לישראל המן במדבר .480 פותחת "בברוך" ומסיימת "בברוך" 481 כיון שהיא ברכה ראשונה ואינה סמוכה לחברתה .482 אמירת פסוק "פותח את ידך" - הטעם שיש נוהגים שלא לומר פסוק זה בסיום הברכה, לפי שברכה זו משה רבינו תיקן, ואיך נביא פסוק שאמרו דוד המלך לדברי משה רבינו .483 ויש שנוהגים לומר פסוק זה ואע"פ שאמרו דוד אפשר שמשה אמרו ודוד כתב בספרו מה שאמר משה .484

מקורות

.477 משלי כב,ט . .478 שו"ע תעט א, משנ"ב שם ס"ק יג בשם חק יעקב .479 גמ ' פסחים קטז ,ב רשב"ם ד"ה ד' כוסות, משנ"ב תעט ס"ק ב. .480 ברכות מח, ב. .481 טור קפז א. .482 לבוש קפז א. .483 כל בו סימן כה. .484 יפה לב אות א הובא בכה"ח קפז ט .

נֹודה ל יי אלהינּו על ׁשהנחלּת לאבֹותינּו ארץ

חמדה טֹובה ּורחבה ועל ׁשהֹוצאתנּו יי

אלהינּו מארץ מצרים, ּופדיתנּו מּבית עבדים,

ועל ּברית ׁשחתמּת ּבבׂשרנּו, ועל ּתֹורת

ׁשּלּמדּתנּו, ועל חּקי ׁשהֹודעּתנּו, ועל חיים

חן וחסד ׁשחֹוננּתנּו, ועל אכילת מזֹון ׁשאּתה

זן ּומפרנס אֹותנּו ּתמיד, ּבכל יֹום ּובכל עת

ּובכל ׁשעה:

ועל הּכל יי אלהינּו אנחנּו מֹודים ל

ּומברכים אֹות , יתּבר ׁשמ ּבפי ּכל

חי ּתמיד לעֹולם ועד: ּכּכתּוב, ואכלּת וׂשבעּת

לב ההגדה

ברכה שניה "ברכת הארץ" תיקנה יהושע בזה הלשון כשנכנסו ישראל לארץ .485 אינה פותחת בברוך: מפני שסמוכה לחברתה .486 פותחת "בנודה" ומסיימת "ועל הכל אנו מודים לך" לפי שתיקנו להזכיר בה הודאה תחילה וסוף .487

ארץ חמדה טובה" - הטעם שתיקן יהושע לומר בלשון "חמדה", לפי שראה איך שמשה רבינו חמד לראותה והתפלל כדי לראותה, וכן אבות העולם חמדו ליכנס לשם וליקבר שם, וכיון שזכה ליכנס בה תיקן לומר לשון "חמדה" .488 "ועל בריתך" "ועל תורתך" - הטעם שתיקן לומר בה ברית: לפי שעל ידי הברית נימול אברהם אבינו כרת ה ' עימו את הברית לתת לו את הארץש .489 הטעם שתיקן לומר בה תורה: לפי שעל ידי התורה זכו לירש את הארץ כדכתיב 490 "ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חוקיו ותורתיו ינצורו" .491 טעם אחר: דאלמלא ברית ותורה לא נתקיימו שמים וארץ ואם לא היתה הארץ קיימת לא נתנה להם הארץ .492 הקדים ברית לתורה - הטעם לפי שהמילה קודמת לתורה .493 ועוד שעל הברית נכרתו י"ג בריתות ועל התורה רק ג' בריתות .494 טעם אחר: לפי שאי אפשר להשיג את התורה בשלמות אם לא שנכנסו לברית כראוי .495

מקורות

.485 ברכות מח, ב. .486 טור קפז א. .487 לבוש קפז ד. .488 לבוש קפז ב. .489 טור קפז א. .490 תהילים קה מד, מה. .491 טור ב"י קפז א. .492 אבודרהם הלכות ברכות. .493 שבלי הלקט קנז .494 ברכות מח, ב. .495 בית יעקב.

ּוברכּת את יי אלהי על הארץ הּטֹובה אּׁשר

נתן ל . ּברּו אּתה יי על הארץ ועל המזֹון:

רחם נא יי אלהינּו על יׂשראל עּמ ועל

ירּוׁשלים עיר ועל צּיֹון מׁשּכן ּכבֹוד

ועל מלכּות ּבית ּדוד מׁשיח ועל הּבית הגדֹול

והקדֹוׁש ׁשּנקרא ׁשמ עליו: אלהינּו אבינּו,

רענּו זּוננּו פרנסנּו וכלּכלנּו והרויחנּו, והרוח לנּו

יי אלהינּו מהרה מּכל צרֹותינּו. ונא אל ּתצריכנּו

יי אלהינּו, לא לידי מּתנת ּבׂשר ודם ולא לידי

הלואתם , ּכי אם ליד הּמלאה הּפת ּוחה הּקד ֹוׁשה

והרחבה, ׁשלא נבֹוׁש ולא נּכלם לעֹולם ועד.

כשחל בשבת מוסיפין

רצה והחליצנּו יי אלהינּו ּבמצֹותי ּובמצות יֹום הׁשביעי הׁשּבת הּגדֹול והקדֹוׂש הּזה. ּכי יֹום זה ּגדֹול וקדֹוׁש הּוא לפני לׁשּבת ּבֹו ולנּוח ּבֹו ּבאהבה ּכמצות רצֹונ . ּוברצֹונ הניח לנּו יי אלהינּו ׁשּלא תהא צרה ויגֹון ואנחה ּביֹום מנּוחתנּו. והראנּו יי אלה ינּו ּבנחמת ציֹון עיר ּובבנין ירּוׁשלים עיר קדׁש ּכי אּתה הּוא ּבעל היׁשּועֹות ּובעל הּנחמֹות.

לב ההגדה

"רצה והחליצנו": ומנין להזכרה מעין המאורע בברכת המזון בשבת ויו"ט דכתיב "זכור וזכרת", מלמד שצריך זכירה בין בקידוש בין בברכת המזון .496

והטעם שתקנו לומר רצה בברכה זו: לפי שברכה זו היא ברכת רחמים שמתפללים "רחם על ירושלים עירך" קבעו אותה שם, ש"רצה" נמי הוי ברכת רחמים .497

שלא תהא צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתינו" - הטעם שתקנו להתפלל ברכה זו דווקא" ביום השבת: לפי שנצטווינו בתורה 498 לנוח ביום השבת, לכן אנו מתפללים ומבקשים שהמנוחה לא תהיה מופרעת על ידי צרה ואנחה, וביום חול אנו מבקשים שלא יהא צרות והוא כלול בברכת רפאנו וגם בשבת התקינו כיון שצריך לנוח לשבות בו ולנוח בו לכן מברכים שלא תבוא צרה .499

מקורות

.496 כל בו סימן כה. .497 משנ"ב קפח ס"ק יב. .498דברים ה , יד . .499 הגרח"ק בספר שיח הפסח, ברך.

אלהינּו ואלהי אבֹותינּו, יעלה ויבא ויּגיע ויראה

וירצה ויּׁשמע ויּפקד ויּזכר זכרֹוננּו

ּופקּדֹוננּו, וזכרֹון אבֹותינּו, וזכרֹון מׁשיח ּבן

ּדוד עבּד , וזכרֹון ירּוׁשלים עיר קדׁש , וזכרֹון

ּכל עּמ ּבית יׂשראל לפני , לפליטה לטֹובה

לחן ּולחסד ּולרחמים, לחּיים ּולׁשלֹום ּביֹום חג

הּמּצֹות הּזה זכרנּו יי אלהינּו ּבֹו לטֹובה ּופקדנּו

בֹו לברכה והוׁשיענּו בֹו לחיים. ּובדבר יׁשּועה

ורחמים חּוס וחּננּו ורחם עלינּו והֹוׁשיענּו, ּכי

אלי עינינּו, ּכי אל מל חנּון ורחּום אּתה.

ּובנה ירּוׁשלים עיר הקדׁש ּבמהרה בימינּו. ּברּו

אּתה יי ּבֹונה ּברחמיו ירּוׁשלים. אמן.

לב ההגדה

שכח יעלה ויבוא: נזכר קודם שהזכיר ה' שבברכת בונה ירושלים, חוזר ואומר יעלה ויבוא, הזכיר ה',כל שלא אמר תיבת "בונה ירושלים", יסיים למדני חוקיך, ויחזור ויאמר יעלה ויבוא, נזכר אחר שסיים הברכה אומר "בא"י אמ"ה אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה את חג המצות הזה בא"י מקדש ישראל והזמנים" וממשיך ברכה רביעית 500נזכר לאחר שתית הכוס חוזר ומברך ברכת המזון ומברך על היין ובסיומה יברך הגפן וישתה .501

ברכת "בונה ירושלים" תקנוה דוד ושלמה, דוד תקן "ועל מלכות בית דוד משיחך", ושלמה תקן לומר "על הבית הגדול" אחר שבנה את בית המקדש .502 הטעם שאומר "אמן" על ברכת עצמו: כדי להפסיק בין ג' ברכות ראשונות שהם מהתורה, לברכה רביעית שהיא מדברי סופרים .503

בדיניו: לא יאמר "בונה ברחמיו ירושלים אמן" בנשימה אחת, כדי שלא יהיה נשמע שגם האמן הוא מסיום הברכה, אלא ימתין מעט בין "ירושלים" ל- "אמן" 504. ומוסיף הפרי מגדים שיזהר שלא ימתין יותר מתוך כדי דיבור, שלא יהא אמן יתומה .505

מקורות

.500 שו"ע קפח ה. .501 הגרשז"א בהליכות שלמה פרק תשיעי ס. .502 ברכות מח, ב. .503 טור קפח א. .504 משנ"ב קפח ס"ק ב. .505 קפח א.

ּברּו אּתה יי אלהינּו מל העֹולם, האל

אבינּו מלּכנּו אדירנּו ּבֹוראנּו ּגאלנּו

יֹוצרנּו קדֹוׁשנּו קדֹוׁש יעקב רֹוענּו רֹועה יׂשראל

הּמל הּטֹוב והּמטיב לּכל ׁשּבכל יֹום ויֹום

הּוא הטיב, הּוא מטיב, הּוא ייטיב לנּו.

הּוא גמלנּו הּוא גֹומלנּו הּוא יגמלנּו לעד,

לחן ּולחסד ּולרחמים ּולרוח הּצלה והצלחה,

ּברכה ויׁשּועה נחמה ּפרנסה וכלּכלה ורחמים

וחּיים וׁשלֹום וכל טֹוב, ּומּכל טּוב לעֹולם

אל יחּסרנּו.

לב ההגדה

ברכה רביעית "הטוב והמטיב": תקנוהו חכמים על הרוגי ביתר, "הטוב" שלא הסריחו ,506 "והמטיב" שניתנו לקבורה 507כמבואר במדרש איכה על הפסוק. 508 "בלע ה' ולא חמל" שהיה לאדרינוס כרם י"ח מיל על י"ח מיל והקיפה בהרוגי ביתר ולא ניתנו לקבורה כ"ה שנה עד שעמד מלך אחר וצווה לקוברם וקברום בכרם זה.

"ברוך אתה ה'.. מלך העולם האל.. מלכנו.. המלך הטוב" -הטעם שמזכירים ג' מלכיות , ג' הטבות, ג' גמולות - ג' מלכיות מפני שתיקנו להזכיר מלכות בית דוד בברכת בונה ירושלים, וכיון שמזכירים מלכות בית דוד שתחזור היה ראוי להזכיר ג"כ מלכות דשמיא, אלא שלא רצו להזכיר מלכות דשמיא אצל מלכות בית דוד כדי לא להשוותם, ורצו להשלים מלכות כנגדה להזכיר בברכת הטוב והמיטיב, ואגב שתקנו להזכיר כנגדה תקנו להזכיר מלכות אחרת כנגד ברכת הארץ שלא הזכיר בה מלכות, ולכן תקנו בהם ג א' דידיה , ב' כנגד בונה ירושלים, וג ' כנגד ברכת הארץ 509 .510

ג' הטבות וג' גמולות וכיון שאומרים בה ג' מלכיות אומרים בה ג' הטבות שעיקר הברכה היא על שם ההטבה דהיינו הטוב והמטיב, וכיון שאומרים בה ג' הטבות אומרים גם ג' גמולות .511

מקורות

.506 המתים. .507 ברכות מח, ב. .508 איכה ב, ב. .509 וכנגד ברכת הארץ לא הוצרכו לתקן מלכות רביעית מפני שמוזכר בה ה'. .510 טור לבוש קפט א. .511 לבוש קפט א.

הרחמן הּוא ימלֹו עלינּו לעֹולם ועד.

הרחמן הּוא י תּבר ּבּׁשמים ּובארץ.

הרחמן הּוא יׁשּתּבח לדֹור ּדֹורים, ויתּפאר ּבנּו

לעד ּולנצח נצחים, ויתהּדר ּבנּו לעד

ּולעֹולמי עֹולמים.

הרחמן הּוא יפרנסנּו ּבכבֹוד.

הרחמן הּוא יׁשּבֹור עּלנּו מעל ּצּוארנּו, והּוא

יֹוליכנּו קֹוממיּות לארצנּו.

הרחמן הּוא יׁשלח לנּו ּברכה מרּבה ּבּבית

הּזה, ועל ׁשלחן זה ׁשאכלנּו עליו.

לב ההגדה

"הרחמן הוא.." בקשות "הרחמן" שאומרים אחר ברכה רביעית הם הוספות של תחינות ובקשות שנוספו ע"י הקדמונים בזמן הראשונים וסמכו על הגמ' 512 שהוסיפו ברכת אורח לבעה"ב ומוכח מכאן שאין הפסק בין ברכת המזון לברכה על הכוס ע"י שמוסיף עוד בקשות 513. ובהמשך הדורות הוסיפו עוד הרחמן וכן יש לכל אחד ואחד להוסיף כרצונו ,514 הטעם באמירת בקשות אלו אחר ברכת המזון לפי שראוי לאדם לבקש בקשותיו מה' אחר קיום מצווה שכן אז מתקבלות תפילותיו בשמים ולכן אחר קיום ברכת המזון מבקשים הרחמן .515 טעם אחר: לפי שהשולחן הוא כמזבח ועת רצון לבקש מהש"י כל משאלות ליבו לטובה .516

"הרחמן" בשבת: אע"פ שאסור לבקש בקשות בשבת אומרים הרחמן והטעם לפי שהוי כטופס ברכה ביאור שמה שכתוב שאסור לשאול צרכיו בשבת היינו שלא יתקן תפילתו ויסדר תחינות כדרך שמסדר בחול אבל טופס ברכה שקבעו חכמים לברך בכל יום מותר להתפלל אפי' בשבת .517 ומיהו מנהג הגר"א מטעם זה שאין אומרים "הרחמן" בשבת.

מקורות

.512בברכות מו , א. .513 טור קפט ב. .514 סידור הרוקח ברכת המזון. .515 חפץ חיים על התורה פרשת כי תבוא עה"פ ונצעק אל ה'. .516 פסקי תשובה קפט ב. .517 שו"ע קפח ה.

ברכת האורח

יהי רצֹון ׁשּלא יבֹוׁש ּבעל הּבית ּבעֹולם הּזה ולא יּכלם לעֹולם הּבא.

ויצלח מאד ּבכל נכסיו. ויהיּו נכסיו ּונכסינּו מּוצלחים ּוקרֹובים לעיר. ואל

יׁשלֹוט ׂשטן לא ּבמעׂשה ידיו ולא ּבמעׂשה ידינּו. ואל יזדּקק לא לפניו

ולא לפנינּו ׁשּום דבר הרהּור חטא ועבירה ועֹון מעּתה ועד עֹולם:

הרחמן הּוא יׁשלח לנּו את אלּיהּו הּנביא

זכּור לּטֹוב, ויבּׂשר לנּו ּבׂשֹורֹות טֹובֹות

יׁשּועֹות ונחמֹות.

הרחמן הּוא יבר אֹותי ואת אׁשּתי ואת ּזרעי

ואת ּכל אׁשר לי.

הרחמן הּוא יבר את (אבי מֹורי) ּבעל הּבית

הּזה. ואת (אּמי מֹורתי) ּבעלת הּבית

הּזה, אֹותםואת ּביתם ואתזרעםואת ּכל

אׁשר להם. אֹותנּו ואת ּכל אׁשר לנּו, ּכמֹו

לב ההגדה

ברכת אורח: אורח מברך את בעה"ב, ומנין מדכתיב 518 "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך" ולמדו חז"ל "את" לרבות את בעה"ב, מכאן סמכו לברך ברכה בפני עצמה לאורח .519

הרחמן הוא יברך את אישתי וכו' - הטעם שקבעו ברכה מיוחדת לאשה בברכת המזון ע"פ הפסוק ביחזקאל 520 "וראשית עריסותכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך" וביתך הכוונה לאשתו וכמו שאמרו במדרש 521 שהאשה מצווה על החלה מפני שהיא מתעסקת בפת וברכת המזון אין מברכים אלא אם אכלו פת ולכן קבעו לה ברכה לפי שהברכה שייכת אליה .522

מקורות

.518 דברים יא,טו . .519 כל בו סימן כה .520 מד, ל. .521 הובא רש"י שבת לב, א. .522 הגר"ח קניבסקי הובא בספר שיח פסח ברך.

ׁשּנתּברכּו אבֹותינּו אברהם יצחק ויעקב ּבּכל

מּכלּכל, ּכן יבר אֹותנּו ּכּלנּו יחדּבברכה

ׁשלמה, ונאמר, אמן.

ּבמרֹום ילּמדּו עליהם ועלינּו זכּות ׁשּתהא

למׁשמרת ׁשלֹום. ונׂשא ברכה מאת

יי, ּוצדקה מאלהי יׁשענּו, ונמצא חן וׂשכל טֹוב

ּבעיני אלהים ואדם.

בשבת : הרחמן הּוא ינחילנּו יֹום ׁשּכלֹו ׁשּבת ּומנּוחה לחּיי העֹולמים.

הרחמן הּוא ינחילנּו יֹום ׁשּכלֹו טֹוב. יֹום ׁשּכלֹו

ארּו . יֹום ׁשּצּדיקים יֹוׁשבים ועטרֹותיהם

ּבראׁשיהם ונהנים מּזיו הּׁשכינה ויהי חלקינּו

עּמהם .

לב ההגדה

"בכל מכל כל" - נוסח הברכה כנגד אברהם יצחק ויעקב שנאמר בהם בכל מכל כל, באברהם "וה' ברך את אברהם בכל" 523, ביצחק כדכתיב "ואת כל " 524, וביעקב כתיב "כי חנני אלוהים ויש לי כל" 525 לומר שלא חסרו כל טוב שבעולם .526

"הרחמן... ונהנין מזיו השכינה" - הטעם שרק בליל פסח מבקשים "ונהנין מזיו השכינה" כיון שבליל פסח זכו ישראל לגילוי שכינה כמו שנאמר בהגדה "ובמורא גדול זו גילוי שכינה".

ליל פסח שחל בשבת: ליל פסח שחל בשבת אומרים תחילה הרחמן הוא ינחילנו של שבת ואחר כך הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו טוב וכו' של פסח, והטעם: משום ששבת תדיר, ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם .527

מקורות

.523 בראשית כד, א. .524שם כז , לג. .525 שם לג, יא. .526 מטה משה שלז .527 ליקוטי מהרי"ח, סדר ברכת המזון.

הרחמן הּוא יזּכנּו לימֹות הּמׁשיח ּולחּיי העֹולם

הּבא.

מגּדֹול יׁשּועֹות מלּכֹו ועׂשה חסד למׁשיחֹו

לדוד ּולזרעֹו עד עֹולם. עׂשה ׁשלֹום

ּבמרֹומיו, הּוא יעׂשה ׁשלֹום עלינּו ועל ּכל

יׂשראל ואמרּו אמן.

יראּו את יי קדׁשיו, ּכי אין מחסֹור ליראיו.

ּכפירים רׁשּו ורעבּו, ודרׁשי יי לא יחסר ּו

כל טֹוב. הֹודּו ל אדני ּכי טֹוב ּכי לעֹולם חסּדֹו.

ּפֹותח את יד , ּומׂשּביע לכל חי רצֹון. ּברּו

הּגבר אׁשר יבטח ּב אדני , והיה יי מבטחֹו. נער

הייתי גם זקנּתי, ולא ראיתי צדיק נעזב, וזרעֹו

מבּקׁש לחם. יי עז לעמֹו יּתן, יי יבר את

עמֹו בׁשלֹום.

לב ההגדה

"מגדול ישועות מלכו" - הטעם שביום חול אומרים "מגדיל" ובשבת אומרים "מגדול": - לפי שהשבת היא מלך גדול כנגד החול, ומגדול בוא"ו וחולם בוא"ו הוא מלך גדול, ומגדילהוא חסר יו "ד וחיריק בלא יו"ד הוא מלך קטן, ועוד מגדיל הוא מהתהילים 528 ועדיין לא היה דוד מלך ומגדול בנביאים 529 וכבר היה מלך .530

טעם אחר:לפי שנפלה טעות בגלל הר"ת שהיה מראה מקום בו כתוב מגדול בו' והוא בש"ב היינו בשמואל ב כב נא, והמדפסים חשוב שר"ת שבשבת היינו שבשבת אומרים מגדול 531. אולם המקור ברוך טעה לפי שאבודרהם מביא שבשבת אומרים מגדול ובזמן אבודרהם עדייןלא חלקו את שמואל ומלכים ודברי הימים לב' חלקים וזה נעשה רק בשנת רפב ואילו אבודרהם נדפס בשנת ב' אלפים.

מקורות

.528 יח , נא. .529 שמו"ב, כב, נא. .530 אבודרהם הלכות תפילה. .531 ספר מקור ברוך חלק שלישי פרק כו .

הנני מּוכן ּומזמן לקים מצות ּכֹוס ׁשליׁשי ׁשהּוא ּכנגד ּבׂשורת היׁשּועה, ׁשאמר הּקדֹוׁש ּברּו הּוא ליׂשראל וגאלּתי אתכם ּבזרֹוע נטּויה ּוּבׁשפטים גדֹולים.

ּבר ּו אּתה יי אלהינּו מל העֹולם ּבֹורא ּפרי

הגפן. ו שותין בהסבת שמאל.

מוזגין כוס רביעי, ונוהגין למזוג גם כוס של אליהו

לב ההגדה

בפה"ג: לנוהגים כדעת המחבר שאין מברכים על כוס רביעית יכוונו לפטור גם את הכוס הרביעית .532והנוהגים כדעת הרמ "א שמברכים על כל כוס וכוס יכוונו שלא לפטור כוס רביעית ,533 והטעם: כדי לצאת ידי השיטות שאין מברכים על כל כוס וכוס שגם לדבריהם אם התכוון בפירוש שלא לצאת בברכתו אלא כוס זה ודאי צריך לשוב ולברך .534 ברכה אחרונה : אין מברכים אחר כוס שלישית ברכה אחרונה, והטעם: לפי שסומכים על ברכה אחרונה שיברכו אחר כוס רביעית .535

כוס של אליהו

יש שנוהגים למלאות כוס חמישית לפני אמירת "שפוך חמתך", ויש נוהגים למזוג אחר שפוך חמתך, והיא נקראת כוס של אליהו הנביא .536

הטעם שמוזגים כוס של אליהו: להראות שמאמינים אנו כשם שהקב"ה גאל את ישראל ממצרים כן עתיד לגאול אותנו, וישלח לנו את אליהו הנביא לגאלנו .537 טעם אחר: לפי שאנו מאמינים שאליהו יבוא לגאול אותנו בפסח ולכן אנו מכינים לו כוס, כשם שמכינים כסא של אליהו בברית .538

מוזגים לפני "שפוך חמתך": לפי שעתיד הקב"ה להשקות לגויים ד' כוסות של פורענות. הטעם שנקרא כוס של אליהו : לפי שלדעת ר' טרפון 539 צריך חמש כוסות בליל הסדר ואומרים את ההלל על הכוס החמישית, ויש אומרים דסגי בארבע כוסות, ולא נפסק ההלכה על כוס זה וכשיבוא אליהו יפסוק הדין, ולכן מוזגים מספק ולא שותים וכשיבוא אליהו הנביא יאמר לנו מה הדין של כוס זו .540 טעם אחר: לפי שהתנא שחולק וסובר שצריך חמש כוסות קוראים אותו אליהו ולכן קוראים את הכוס על שמו .541 במנהגי מזיגת הכוס: בעה"ב ממלא את הכוס, ונהגו שכוס זו תהיה גדולה ומכובדת ,542 והטעםלפי שהוא כוס של הגאולה העתידית , ויש שנהגו שמשאירים את הכוס מכוסה עד הבוקר, ובבוקר מחזיר זאת לתוך הבקבוק ומשתמשים בזה לקידוש היום ,543 הטעם שמשתמשים בו לקידוש ע"פ הגמרא בברכות 544 הואיל ואתעביד בה חדא מצווה 545 ליעביד ביה מצווה אחרינא 546 ,547 ויש שנוהגים להחזיר אותו לבקבוק בסוף הסדר.

מקורות

.532 חיים לראש, קדש. .533 פמ"ג משב"ז תעד, חיים לראש קדש ד. .534 סידור פסח כהלכתו פרק ג. .535 שו"ע תעט, משנ"ב שם ס"ק ד. .536 חק יעקב תפ ו . .537 שתי הלחם, משנ"ב תפ ס"ק ו .538ויגד משה סימן ל, ב. .539 לפי גירסת ר"ח. .540 הגר"א בקול אליהו. .541 בינת אליהו בשם הגר"א .542 סידור יעב"ץ, סדר הגדה נתיב ב אות ט. .543ויגד משה סימן ל אות ה. .544 לט, ב. .545כוס של אליהו . .546 קידוש. .547מנהגי חת "ס פרק י הערה ז .

פותחין את הדלת ואומרים

ׁשפ חמת אל הּגֹוים אׁשר לא ידעּו ועל

ממלכֹות אׁשר ּבׁשמ לא קראּו. ּכי אכל

את יעקב ואת נוהּו הׁשמּו. ׁשפ עליהם זעמ

לב ההגדה

שפוך חמתך: תפילה לקב"ה שישפוך חמתו על הגוים, הטעם שאומרים שפוך

חמתך : לפי שהיו המצרים מחרפים ומגדפים את הקב"ה כדאמרינן במכילתא 548 לכן אנו מתחילים את ההלל של אחר הסעודה בשפוך חמתך אל הגוים ,549 טעם אחר:כדי להפסיק בין סוף "בצאת ישראל" ובין "לא לנו" לומר שמה שחולקים את ההלל חלוקה גמורההיא [וברכת אשר גאלנו ואכילת מצה ומרור והסעודה אינה נחשבת הפסק לפי שהכל מענין הערב[ ,550 טעם אחר: לפי שהזכרנו מצרים פעמים רבות בהגדה והמזכיר רשע צריך לקללו 551 לפיכך פותחים בשפוך .552

הטעם שתקנו למזוג כוס רביעית על שפוך חמתך - לפי שקיימנו מצוות ד' כוסות שהן כנגד ד' כוסות של פורענות שעתיד הקב"ה להשקות לאומות העולם 553 לכן בכוס רביעית שנשלמה המצווה אנו מזכירים לפני הקב"ה לשפוך להם חמתו ולהשקותם ד' כוסות ולרחם עלינו ולגאול אותנו 554. טעם אחר: לפי שעשינו כמה מצוות קידוש, וברכה על הכרפס, מצה ומרור, ובאלו המצוות ידענו את שמו וקראנו בשמו, לפיכך פותחים בפסוק זה להראות ההבדל בנינו לבין הגוים שהם לא ידעוך ושמך לא קראו .555

נהגו שפותחים את הדלת כשאומרים זאת, והטעם: להראות שלילה זה הוא ליל שימורים ובזכות אמונה זאת יבוא משיח ויגאל אותנו מאפילה לאורה ,556 טעם אחר: לפי שבשעת חצות היו הכהנים פותחים את שער בית המקדש ואנו עושים זכר לזה .557 טעם אחר: זכר לקרבן פסח שהיו אוכלים בבתים ואת ההלל היו אומרים על גג הבית זכר לזה אנו פותחים את הדלת. טעם אחר: לפי שבניסן נגאלו ובניסן עתידים ליגאל לכן פותחים הדלת שאם יבוא אליהו ימצא את הדלת פתוחה ומזומנים אנו לקראתו .558 טעם אחר: מנהג זה הונהג בתקופת הרדיפות שהיו יוצאים לראות אם אין מוסר עומד ליד הדלת ומקשיב לפסוקי הפורענות הנאמרים על הגוים .559 יש שכתבו בדומה שהיו פותחים כדי שיבואו לראות שאין משתמשים בדם נוצרי ושעלילת דם היא עלילת שקר. טעם אחר: כדי לא להינזק מזוגות של ד'

מקורות

.548בשלח מסכת ויהי א. .549 ר"י בן יקר הגדה שלפסח. .550 ר"י בן יקר הגדה שלפסח. .551 עיין יומא לח, ב. .552 או"ז עמ' קכ ב .553 כדאמרינן בירושלמי פסחים פרק י הלכה א. .554 הגדה של פסח ריטב"א. .555 הגדה של פסח אורחות חיים. .556 שו"ע תפ א. .557 הגדת שלמה פרק שלשה ושלושים. .558 מהר"ל הלכות פסח. .559 הגדת שלמה שם.