כורך

כו רך

כל אחד מהמסובים לוקח כזית מן המצה השלישית עם כזית מרור וכורכם יחד, אוכלים בהסבה ובלי ברכה. ואומרים:

זכר למקּדׁש ּכהּלל. ּכן עׂשה הּלל ּבזמן ׁשּבית

הּמקּדׁש היה קים: היה ּכֹור מּצה ּומרֹור

ואֹוכל ּביחד, לקיים מה ׁשּנאמר: על מּצֹות

ּומררים יאכלהּו.

לב ההגדה

כּ וֹ רך - הטעם שנוטל את המצה השלישית: לפי שבשתי המצות הראשונות קיימנו מצוות מצה ולחם משנה, לכן לוקחים את המצה שלישית כדי לעשות גם בה מצוה 413 וכורך עם כזית מרור ומוסיף חרוסת.

הטעם שטובל בחרוסת: לפי שעיקר מצה ומרור אליבא דהלל היה בכורך דסבירא ליה ד "על מצה ומרור יאכלהו" הכוונה הכל ביחד וחרוסת זכר לטיט .414 והטעם שאינו מברך על כורך: דהוי רק זכרון בעלמא ,415 טעם אחר: לפי שכבר יצא ידי ברכה כשבירך על אכילת מצה ומרור כשאכל כל אחד בנפרד .416 אוכל בהסבה 417. והטעם: משום המצה שאוכל בה .418

ביאור הטעם בכורך: בגמ' בפסחים 419 מובא מחלוקת חכמים והלל בזמן שבית המקדש היה קיים אם היו כורכים מצה ומרור יחד ואוכלים, או אוכלים כל אחד בפני עצמו, השתא דאיתמר לא כמר ולא כמר עבדינן כתרויהו, בתחילה אוכלים מצה ומרור בנפרד ואחר כך אוכלים יחד מצה ומרור .420

הטעם שלא יוצאים בכורך גם ידי חובה מצה ומרור: לפי שמרור בזמן הזה מדרבנן כיון שאין קרבן פסח וע"כ כשאוכלים יחד אתי טעם מרור ומבטל טעם המצה שהיא בזמן הזה מדאורייתא ולכן אוכלים בתחילה כל אחד בנפרד ואחר כך זכר להלל .421 הטעם באמירת "זכר למקדש כהלל": להודיע לכל המסובים שאינו מוסיף על המצוה רק שאוכל הכריכה משום ספק דילמא הלכה כב"ה .422 במשנ"ב כתב 423 שאין לומר את המילים "זכר למקדש כהלל", והטעם:לפי שאין זה סדר ההגדה , וא "כ הוי הפסק ואין להפסיק בדיבור מברכת על המצה עד אחר הכורך .424 ויש שנהגו מטעם זה לומר אחר גמר אכילת הכורך .425

מקורות

.413תוס ' פסחים ד "ה ומה דרכו. .414 ט"ז תעה ו. .415 חק יעקב תעה יב. .416 לבוש תעה ג. .417שו"ע תעה א . .418 משנ"ב שם ס"ק כג. .419 קטו,ב . .420משנ"ב תעה ס "ק טז. .421 משנ"ב תעה ס "ק טז .422הגדת שלמה פרק שלושים ואחד זכר למקדש הערה .4 .423תעו ס "ק יא . .424ביאור הלכה תעה ד "ה ואומר. .425הגרשז"א בהליכות שלמה פרק תשיעי נב .